ישראל: למה לא לחקור גם את ההזדמנויות

מאת רוברטה פאן שופמן
12 מרץ 2007
הדפסה
שלח/י
ירושלים – השנה הזו מצטיינת עד כה במספר ועדות החקירה שהוקמו. ברור, כי השורה הצפופה היא תזכורת משפילה למידת ההידרדרות של המדינה זאת אל הכאוס. מצד שני, זו עדות לדמוקרטיה האיתנה שלנו וליכולתו של שלטון החוק לגבור – גם כשאלה האחראים לחוסנו חותרים נגדו באופן ישיר.

מדהים לגלות את הרבדים הרבים של סמכות וקבלת החלטות שבאים לידי ביטוי כשמנגנוני השלטון המקובלים יורדים מהפסים. בזה אחר זה מגוייסים שופטים וגנרלים לשעבר בניסיון לשמור על היושר במדינה. או לפחות כדי שלא תתאמת האזהרה הבוטה של השופט ורדי זיילר, שעמד בראש הוועדה שחקרה חריגים במשטרה ובפרקטליות, עם תום הבדיקה שלו: "אם התופעה שראיתי בנקודה הצרה פשתה בכל משטרת ישראל – זה סיציליה."

לנוכח כל הכישרון הזה המגוייס לטיהור השטח מהקלקולים של פקידי הציבור, מתעוררת התהייה מה היה קורה אילו נוצלו הכישורים האלה מראש כדי לחלץ אותנו מהבוץ המדיני והפוליטי. בחודשים האחרונים ועדות חוקרות את המלחמה בלבנון, את מס הכנסה, את הקשרים בין המשטרה לפשע המאורגן, את השימוש בהאזנות סתר ועוד נושאים רבים החיונים לדמוקרטיה איתנה.

ובינתיים, צצו הזדמנויות נדירות למשא ומתן עם שכנינו, אך אלה פשוט נדחו או שנדחקו אל המבער האחורי - או אל העמודים האחוריים - בעוד שערוריות עסיסיות תופסות את תשומת הלב של הציבור ושל הפוליטיקאים. אין בזה כדי לומר, שהגופים הרשמיים האחראים להערכות אסטרטגיות ובטחוניות אינם עושים את המוטל שלהם, ואינם בוחנים באופן רציני את ההתפחויות העכשוויות. השבוע, שמע הקבינט את הערכת המצב ל- 2007 מפי ראש אמ"ן האלוף עמוס ידלין, ראש המוסד מאיר דגן וראש השב"כ יובל דיסקין, שהציגו תמונה מדאיגה, אך טענו כי הסיכויים למלחמה השנה נמוכים. זה מרגיע, אך כשפי שלמדנו מהחקירות השונות על ביצועי הצבא והממשלה במלחמת לבנון האחרונה, לא תמיד יש לאנשי המקצוע את כל התשובות.

אפשר להבין, שממשלת אולמרט מהססת לפתוח במהלך שנוי במחלוקת בתקופה הזו, כשהיא מוגבלת על-ידי הצורך לשמור על קואליציה יציבה, לפחות עד אשר ועדת וינוגרד תציג את ממצאיה לגבי לבנון בהמשך החודש, ומפלגת העבודה תקיים את הבחירות המקדימות שלה במאי. אך גם אם השיקולים הפוליטיים האלה משמעותיים מאוד, ישראלים רבים סבורים שהם לא צריכים לבוא על חשבון ניצול כל הזדמנות לבדיקת הדרכים העשויות להוביל לשלום, או לפחות לרגיעה. כפי שאמר משה דיין, ויצחק רבין אחריו: כשאתה רוצה לעשות שלום, אתה לא מדבר עם החברים שלך. אתה מדבר עם האויבים שלך.

ברוח זו, יש שלוש דרכים שבהן ההנהגה הישראלית הנוכחית יכולה לנצל את כשרונה להקמת ועדות לקידום מטרות מועילות באמת, כלומר, לבחינת שלוש יוזמות שלום:

1. ועדה ליוזמה הסעודית: לפני שנים לא כל-כך רבות, הרעיון שסעודיה תחתור למעורבות פעילה בתיווך הסדר שלום באיזור, בתמיכת הליגה הערבית, היה נחשב מגוחך. אך כיום המדינות הערביות המתונות, החוששות מהקיצונות השיעית וההתחזקותשל איראן, מנסות לקדם פרדיגמה חדשה במזרח-התיכון, הכוללת גם הסכם פלסטיני-ישראלי.

מצרים, ירדן, סעודיה ואיחוד האמירויות –"הקווארטט הערבי" בלשונו של בן כספית מ"מעריב" – "מקימים בסתר", כלשונו של כספית, "ציר אסטרטגי-בטחוני-מודיעיני שיבלום את הסכנה האיראנית ואת 'המהפיכה השיעית'." כספית מוסיף, כי "מצטרפות אליהן מדינות איסלאמיות רבות אחרות, חלקן מחוץ לאיזור, כמו אינדונזיה, המתנגדות למאמץ הגרעיני האיראני וגם מודאגות מאוד מההתחזקות המתמשכת של האיסלאם השיעי." עבור ישראלים רבים, לרבות הספקנים, נראה שזהו חלון הזדמנויות נדיר, שטיפשי לבטלו מראש. יוטל על הוועדה לבדיקת היוזמה הסעודית לבחון את הפתיחות הגוברת של הקווארטט הערבי למערב, ואת התפקיד שהוא עשוי למלא בקידום הסכם פלסטיני-ישראלי.

2. ועדה לאופציה הסורית: כמה ישראלים בולטים – וביניהם אלון ליאל, לשעבר מנכ"ל משרד החוץ ושגריר ישראל בטורקיה; יעקב פרי, לשעבר ראש המוסד; והסופר החשוב סמי מיכאל – כבר החלו לפעול לקידום חשיבה מחדש על מדיניותנו בנושא סוריה. אז למה לא למנות אותם באופן רשמי? האישים המנוסים האלה יכולים להיעזר בהערכתה של קהילת המודיעין, שסוריה אכן מאותתת על רצונה בתהליך מדיני אך אינה מוכנה עדיין לעשות מחוות משמעותיות או לוותר על קשריה עם איראן. על-פי השקפה זו, הסיכוי שהסורים ייזמו מלחמה נמוכה.

ועדה לעניין סוריה תנסה לבחון זקט את כוונתה של סוריה לנהל משא ומתן כן, לבדוק את מידת הגמישות שלה ולברר מה יידרש כדי לנתק את סוריה מציר איראן-חיזבאללה ולקרבה אל המחנה הערבי המתון. הוועדה תוכל גם לנסות ולגשר במחלוקת בין המוסד, המתנגד לשיחות עם הסורים, לבין אמ"ן, הפתוח לאפשרות. אך השאלה הגדולה יותר היא האם ישראל צריכה להסכים באופן אוטומטי לווטו האמריקני על פתיחת שיחות עם סוריה. ועדה גמישה ומתוחכמת בנושא סוריה, שתפעל מחוץ לגבולות הרשמיים של הדיפלומטיה הממשלתית, עשויה להיות המקום המתאים לבדיקה מעמיקה של היתרונות והחסרונות של שיחות כאלה בהקשר של האינטרס הישראלי בלבד.

3. ולבסוף, ועדה על הסכם מכה: גם אם הסכם זה בעייתי במה שנוגע לשלושת תנאי הקווארטט – הכרה בישראל, הוקעת האלימות וכיבוד הסכמים קודמים – ההתקרבות הרופפת בין החמאס לפתח לא רק כוללת את סעודיה כשחקנית ראשית, היא גם ניסיון מבורך לפתור את הסכסוך הפנים-פלסטיני הקשה. הקיפאון הנוכחי מול הפלסטינים אינו מועיל לישראל, ואין לנו מה להרוויח מהחמרה במשבר ההומניטרי או מעלייה באלימות הפנימית.

נחוצות דחיפות אסטרטגיות יצירתיות שיחזקו את הפרטנר הבהחלט-לא-אידיאלי שלנו לשלום: עבאס המוחלש, שצריך לעבוד יחד עם ממשלת החמאס שנבחרה בבחירות דמוקרטיות, גם אם זו מסרבת להכיר בישראל. ועדה ישראלית לנושא הסכם מכה תנסה להתוות אופק פוליטי שיבהיר את הפרמטרים של העצמאות ואת קווי המתאר של הסכם הקבע, וכך תמתיק את החזון שעבאס יידרש למכור לציבור שלו. הוועדה תנסה גם לפרש את ההכרה המובלעת של הסכם מכה באוסלו, ולקבוע האם ייתכן שהיא מאותתת תזוזה של החמאס לכיוון פתרון שתי המדינות.

אמנם נכון שממשלות נבחרות כדי להנהיג את העם, אך בזמנים קשים אלה יתכן שהעם צריך להנהיג את עצמו. כולם רואים עד כמה רוחשת הקלחת המורכבת הזו. כאשר לא התמודדנו עם אש"ף, קיבלנו את החמאס. ואם לא נתמודד עם החמאס, יתכן שנקבל משהו קיצוני עוד יותר. אבל אולי קיימים במזווה שלנו פתרונות פשוטים יותר. אולי עלינו להביט בצד החיובי של ההשוואה של זיילר בין ישראל לסיציליה, ולהתמקד דווקא בפסטה: טבח טוב יכול לעשות פלאים בקמח ובמים, כמה עגבניות וקצת שום. יתכן שגם לנו אין הרבה חומרים לעבוד איתם, אך בעזרת סבלנות ותושייה יתכן שנצליח לבשל כמה רעיונות טריים, מנה בריאה של סיכויים שנוכל להניח על השולחן הלאומי.

###

רוברטה פאן שופמן, נציגת "הפורום למדיניות בנושא ישראל" בירושלים, עומדת בראש "מיינדסט" לייעוץ תקשורתי ואסטרטגי. המאמר תורגם מאנגלית, הוא מופץ על-ידי שירות החדשות קומון גראונד (CGNews) ואפשר למצוא אותו ב- www.commongroundnews.org

פורסם במקור ב"פורום למדיניות בנושא ישראל – פוקוס" ב- 28 בפברואר 2007, www.ipforum.org
הפרסום אושר על-ידי בעלי הזכויות.
 
 
 
 
"יש לכם אישור [לפרסם את מאמרי]. נהנה כתמיד משירות החדשות."

- ג'ון אספוסיטו, מרצה ומנהל מייסד של "המרכז על-שם הנסיך אל-ואליד בן-טלאל להבנה מוסלמית-נוצרית" באוניברסיטת ג'ורג'טאון.
 
 
 

It takes 200+ hours a week to produce CGNews. We rely on readers like you to make it happen. If you find our stories informative or inspiring, help us share these underreported perspectives with audiences around the world.

Monthly:

Donate:

Or, support us with a one-time donation.

 
 
 
מאמרים נוספים במהדורה
קבלו את היוזמה הסעודית
האמנם תפנית?
להתקדם בסולם ההזדמניות
להציל את הכלכלה הפלסטינית
 
 
 
 
 
 
 
200+
 
 
# of hours per week to create one edition
 
 
8
 
 
# of editors in 6 countries around the world
 
 
30,000
 
 
# of subscribers
 
 
30
 
 
Average # of reprints per article
 
 
4,800
 
 
# of media outlets that have reprinted our articles
 
 
37,307
 
 
# of republished articles since inception
 
 
6
 
 
# of languages CG articles are distributed in
 
 
2000+
 
 
# of writers since inception
 
 
'

 

מאמרים נוספים במהדורה

קבלו את היוזמה הסעודית מאת גרשון בסקין
האמנם תפנית? מאת מאמר מערכת של ה"ג'ורדן טיימס"
להתקדם בסולם ההזדמניות מאת הרב מיכאל מלכיאור
להציל את הכלכלה הפלסטינית מאת מוחמד סמחורי