כשהם מאוחדים סביב השלום, יש לפלסטינים פוטניצאל אדיר

מאת רסאן רובייז
16 אפריל 2007
הדפסה
שלח/י
וושינגטון – הפלסטינים נמצאים כעת בעמדה נוחה לקביעת עתידם. בשבועות האחרונים התאחדו שני הפלגים הפלסטיניים היריבים, החמאס והפתח, בממשלת פיוס לאומי. כשהם מאוחדים סביב מאבק לא-אלים, יש לפלסטינים פוטנציאל לא מוגבל.

שתי המפלגות הקימו ממשלה חדשה, שהציעה לישראל הפסקת אש, הכריזה על כיבוד הסכמים קודמים בין ישראל לאש"ף ואף הראתה סימנים לנכונות להכיר בישראל - ברגע שזו תגדיר את גבולותיה עם הפלסטינים, תקל על נטל הכיבוש ותתייחס באופן הומני לזכות השיבה של הפליטים הפלסטיניים. הישראלים דוחים בינתיים את הממשלה הפלסטינית החדשה ואת סדר היום שלה. המצור הפוליטי והכלכלי על הישוב הפלסטיני נמשך. הכיבוש הקשה, ההתנחלויות הלא-חוקיות וחומת הבידוד המענישה נמשכים ומתרחבים.

באחרונה, בריאד, חידשו מדינות ערב הצעת שלום לישראל. ההצעה הערבית מציעה נורמליזציה של היחסים עם מדינת היהודים תמורת חזרה ל"גבולות 1967". תוכנית השלום הערבית המחודשת מבקשת מישראל לסגת מהשטחים הכבושים ומרמת-הגולן הסורית. מה שמשמעותי עוד יותר, היוזמה הסעודית מציבה תנאי מוקדם חשוב להסדר מדיני: זכות השיבה של הפליטים הפלסטיניים למולדתם. אך בהכרזת ריאד נוסח סעיף "זכות השיבה" במידה של עמימות, כדי לאפשר פשרה. משמעות הפשרה יצירת עתיד טוב יותר לפלסטינים החיים במחנות מבלי לערער את המאזן הדמוגרפי של ישראל.

בתקופה קצרה השתנתה הדינמיקה של תהליך השלום. בשבע השנים האחרונות ישראל נמנעת ממשא ומתן לשלום, בטענה שאין פרטנר רציני בצד הערבי. כעת הפרטנר הפלסטיני, בגיבוי מדינות ערב, מוכן לטנגו - אך נראה שישראל נקעה את הקרסול.

למרות ההיסוס, החדשות האחרונות מישראל הן שראש הממשלה אהוד אולמרט היה מוכן להיפגש עם ראשי מדינות ערב כדי לדון בשלום. הערבים דחו את ההצעה, בטענה שקודם-כל נדרשת נסיגה ישראלית. ישראל בוחנת את המשמעות של הנוף הפלסטיני והערבי החדש: אחדות פלסטינית, חמאס מרוכך ברמה המדינית ותמימות דעים ערבית בשאיפה לנורמליציה. הערבים מעולם לא ניסחו תנאים של שלום באופן הרמוני וסביר כל-כך.

אפשר היה לקוות שאולמרט יבחן ביתר רצינות – בתמיכה אמריקנית - את הצעת השלום הערבית. מאז הקמתה, ישראל ממוקמת בסביבה אזורית הזרה לה מבחינה תרבותית. יידרש מנהיג חזק כדי להפוך את הפחד המשתק של ישראל מפני סביבתה (ומהתנאים המשתנים תדיר של האיזור) לעמדה של אמון בשותפות עם הפלסטינים ועם הקהילה הערבית הרחבה יותר.

בתגובה לתוכנית השלום של ריאד טוענת ישראל, שזכות השיבה של הפלסטינים "מגוחכת, שכן היא תשנה את אופיה היהודי של המדינה." ישראל מתעלמת מהגמישות שמגלים באחרונה הערבים בשאלת הפליטים, שכן מנהיגיה חלוקים מאוד בנושא. עליה לתת את דעתה לכך שהמושג "שיבת הפליטים למולדת" יכול בעיקרון להתפרש כ"שיבה למדינה פלסטינית שתקום." פיצוי כספי ותוכנית העצמה כלכלית לפליטים יכולים למלא תפקיד מפתח בתהליך התיקון.

בתולדות הדיון הזה כבר הועלו כמה רעיונות מועילים להתמודדות עם מצוקת הפליטים הפלסטיניים. ב- 2003 ניהלה קבוצה של פוליטיקאים משני צידי הסכסוך הישראלי-פלסטיני מו"מ על מסגרת לשלום, שזכתה בשם הסכם ז'נבה. היוזמה הלא-רשמית הזו, שאותה הנהיגו יוסי ביילין ויאסר עבד-ראבו, הציעה קווים מנחים יצירתיים לעתידם של הפלסטינים העקורים והמתנחלים הישראלים, והציעה שישראל תכיר במידה מסוימת של אחריות מוסרית ופיננסית לסבל ולעקירה של הפלסטינים. על-פי הסכם ז'נבה, רק שבריר מאוכלוסיית הפליטים הפלסטינית יורשה לחזור לישראל שלפני 1967, ורק שבריר מהמתנחלים ישאר בגדה המערבית.

פעילי השלום של ז'נבה עשו בחוכמה כשהניחו, שהכרה ישראלית בעקירה הפלסטינית במהלך מלחמות 1948 ו- 1967 תהיה פריצת דרך בכל הנוגע לפיוס, ויהיו לה השלכות מרחיקות לכת. תהליך הפיוס יהיה מוכרח להתחיל בהכרה בעוולות ובאחריות המשותפת לעתידם של חמישה מיליון פלסטינים עקורים וחמשת מיליון תושביה של המדינה הפלסטינית שתקום.

הכרה של ישראל בעוול שעשתה לפלסטינים בששת העשורים האחרונים תעודד מן הסתם מדינות אחרות לקבל עליהן אחריות לטרגדיה הפלסטינית. בעקבות הצעד הישראלי צריכים המערב וגם העולם הערבי להצטרף לתהליך של קבלת אחריות לסבלם של הפלסטינים.

במושגים עסקיים, תוכנית השלום שריאד הציעה לישראל היא מציאה: 78 אחוז מהאדמה לישראל, ו- 22 אחוז לפלסטינים. ישראל ממשיכה לדרוש "גבולות ברי הגנה" מעבר לגבולות 1967. אבל הגנה על הגבולות באמצעות מרחב, חומות או יתרוון צבאי לעולם לא תבטיח לישראל ביטחון בהיעדר הבנה וקבלה הדדית בין הצדדים.

למשך כמה זמן תקפה הצעת השלום הערבית? ישראל צריכה לפעול במרץ לקידום הצעת השלום החדשה, ולא, היא עלולה לסבול מחוסר-ביטחון עוד זמן רב מאוד. תנאי השלום כיום הוגנים יותר, הפלסטינים נכונים יותר לפשרה והערבים נותנים גיבוי לדרישות הפלסטיניות. כך כתב היומון האמריקני היהודי "פורוורד" במהדורה שלו מה- 30 במארס: "בתוכנית הסעודית יש סיכונים לישראל, אבל אלה סיכונים שהישראלים מסוגלים להתמודד איתם. הסכנה הגדולה ביותר כעת היא שתוחמץ הזדמנות אמיתית לשלום. הסעודים מקבלים עליהם סיכון אדיר כשהם חושפים את עצמם לטענות של הנצים, כאילו הם מקדמים את האינטרסים של ישראל. הם זקוקים לעידוד, לא לגינוי."

אם הפלסטינים יצליחו לשמור על האחדות בקרבם תאלץ ישראל לחשוב בקרוב על נסיגה בתנאים הגיוניים של שלום. וכפי שמלמדת ההיסטוריה, הפלסטינים יכולים להתאחד לאורך זמן רק באמצעות התנגדות שפניה לשלום. ככל שתתחזק האחדות בקרב הפלסטינים, תתקצר תקופת ההמתנה לכך שישראל תסיים את הכיבוש הדכאני שלה.

###

רסן רובייז (grubeiz@philadelphia.net) הוא פרשן ערבי-אמריקני, ולשעבר המנהל לענייני המזרח-התיכון של מועצת הכנסיות העולמית בז'נבה. המאמר תורגם מאנגלית. הוא מופץ על-ידי שירות החדשות קומון גראונד (CGNews), ואפשר למצוא אותו ב- www.commongroundnews.org

פורסם במקור ב"דיילי סטאר" ב- 9 באפריל 2007, www.dailystar.com.lb
הפרסום אושר על-ידי בעלי הזכויות
 
 
 
 
"זה הישג בלתי-רגיל, אם תשאלו אותי... לגרום לכך [שערוצי תקשורת] יפרסמו מאמר של 'קומון גראונד', שלא לדבר על קריאה לחידוש המאמצים לפרשנות טקסטים אסלאמיים באמצעות 'איתיחאד' חדש. כולם רוצים לדעת איך להשפיע. CGNews פשוט הצליחו."

- שמיל אידריס, הממונה על משרד ברית התרבויות של האו"ם
 
 
 

It takes 200+ hours a week to produce CGNews. We rely on readers like you to make it happen. If you find our stories informative or inspiring, help us share these underreported perspectives with audiences around the world.

Monthly:

Donate:

Or, support us with a one-time donation.

 
 
 
מאמרים נוספים במהדורה
שלום במזרח התיכון: עכשיו - או אולי לעולם לא
אשרי רודפי השלום
לקחי ההפתעה
למצוא את מנדלה
 
 
 
 
 
 
 
200+
 
 
# of hours per week to create one edition
 
 
8
 
 
# of editors in 6 countries around the world
 
 
30,000
 
 
# of subscribers
 
 
30
 
 
Average # of reprints per article
 
 
4,800
 
 
# of media outlets that have reprinted our articles
 
 
37,307
 
 
# of republished articles since inception
 
 
6
 
 
# of languages CG articles are distributed in
 
 
2000+
 
 
# of writers since inception
 
 
'

 

מאמרים נוספים במהדורה

שלום במזרח התיכון: עכשיו - או אולי לעולם לא מאת ליאם ביילי
אשרי רודפי השלום מאת מ.ג'. רוזנברג
לקחי ההפתעה מאת גרשון בסקין
למצוא את מנדלה מאת ביירון בלאנד