במרדף אחר הביטחון

מאת גילה סבירסקי
22 מאי 2007
הדפסה
שלח/י
ירושלים – מושג ה"ביטחון" הוא מושג רב-עוצמה בישראל. הוא משמש להצדיק כל פעילות צבאית, לרבות כיבוש השטחים הפלסטיניים והתקציבים העצומים המוקצים לו. מיסטיקה שלמה התפתחה סביב הביטחון – "ביטחון לאומי" הוא ביטוי שמשתמשים בו לא רק להגדיל תקציבים צבאיים, אלא גם כדי להשתיק ביקורת ולמנוע שקיפות. המאמצים שנעשו באחרונה למנוע פירסום עדויות הנוגעות למלחמת לבנון השנייה נעשו בשם ה"ביטחון"; "סכנה ביטחונית" יכולה לשמש צידוק למנוע מנאשמים לבחון את הראיות נגדם בבית-המשפט. רק הגורמים הבכירים ביותר שותפים למלוא המידע בנושאים ביטחוניים, והם דואגים לכך שהמידע הזה לא ייחשף לבחינה ולדיון ציבוריים. ובגלל תפקידם של גברים במנגנון הביטחון – כמי שמקבלים את כל ההחלטות הצבאיות והפוליטיות העיקריות – הם והשקפותיהם זוכים להערכה ולמעמד מיוחס לעומת הנשים ועמדותיהן, מה שמעמיק את חוסר השוויון. אפשר (וצריך) לומר עוד הרבה על כל הנושא הזה.

אך פעם היתה לביטחון משמעות רחבה הרבה יותר מההגדרה הצבאית שלו. לפעמים קשה להיזכר בשימוש הישן יותר של המושג "ביטחון", אבל בשנים האחרונות נעשו מאמצים להחיות אותו. מדובר ב"ביטחון אנושי", הכולל תחומים כגון:

* ביטחון כלכלי - פרנסה, קורת גג, ביטוח רפואי

* ביטחון אישי – הגנה מפני אלימות מגדרית ופשעים אחרים, ,הגנה לילדים מפני סמים.

* ביטחון סביבתי –מי ברז נקיים, גישה לחופים נקיים, אוויר לא מזוהם.

אך במשך כמה דורות לא הפלסטינים ולא הישראלים נהנו מביטחון – לא במשמעותו הצרה, ולא במשמעותו הרחבה יותר. שתי החברות חיות זה שנים רבות במצב מתמשך של פחד וחוסר-ביטחון. למרות שהפלסטינים שילמו מחיר כבד יותר מהישראלים בסכסוך הזה, ברור למדי שגם הישראלים חיים במצב מתמיד של פחד וחוסר-ביטחון.

אך כאשר משוחחים עם ישראלים על הכיבוש, הם אומרים שישראל אינה יכולה לצאת מהשטחים הכבושים בגלל ה"ביטחון". ומה שישרת את הביטחון יותר מכול, יאמרו, הוא המשך הנוכחות הישראלית בגדה המערבית וברמת הגולן, בניית "גדר ביטחון" אדירה והטלת מצור על רצועת עזה. למרבה הפלא, מעטים הישראלים העוצרים רגע לחשוב האם הצעדים הצבאיים האלה אכן מספקים את הביטחון המיוחל – או שלמעשה הם מזיקים, ורק מעמיקים את הפחד ואת חוסר-הביטחון.

תנועת השלום של הנשים בישראל החלה להתמודד עם הבעיה הזאת. אנחנו מדברות על קמפיין ל"הגדרה מחדש של הביטחון", כלומר, הרחבת התפיסה שלנו לגבי המושג הזה. אנחנו מבקשות להוכיח לישראלים שביטחון אינו תולדה של קיום צבא חזק ואגרסיבי, אלא תוצר של מגוון רחב של תחומים, וביניהם חיים בחברה הדואגת לענייה, מצמצמת את האלימות, מגינה על משאביה הטבעיים וחיה בדו-קיום עם שכניה. למעשה, הקמפיין הזה מבקש להנחיל את ההבנה ש"שלום הוא הדרך הטובה ביותר לקדם את הביטחון."

כחלק מהמאמץ הזה אנחנו לוקחות ישראלים ל"סיורי מציאות" שבמהלכם אנחנו מראות להם את חומת ההפרדה. אנחנו מביאות אותם לבתים של פלסטינים המנותקים מאדמותיהם, ממקומות העבודה ומבתי-הספר שלהם בגלל החומה, ואנחנו נותנים לפלסטינים הזדמנות לספר על חייהם, ועל השינויים שחוללה בהם החומה. בשביל רוב הישראלים, זו הפעם הראשונה שהם משוחחים עם פלסטיני. אנחנו מביאות ישרלאים למחסומים, ומאפשרות להם לצפות ביחס של החיילים לפלסטינים המנסים לעבור שם. אנחנו גם לוקחות אותם לחלקים של ישראל שהוזנחו על-ידי המנהיגים הפוליטיים – שכונות מצוקה, מקלטים לנשים מוכות, בתי-ספר שאינם מצויידים כראוי. אנחנו עוזרות לישראלים לעמוד על הקשר בין חברה המשקיעה את משאביה בכיבוש ובהתנחלויות, לחוסר הטיפול בבעיות החברתיות הקיימות.

הסיורים האלה הם חוויות רבות-עוצמה. הם מגיעים למקומות שהישראלים אינם רואים בתקשורת, מראים להם נתח מציאות שלא נתקלו בו מעולם. ואז אנחנו שואלות: האם אתם חושבים שהמדיניות של הממשלה שלנו תרמה לביטחון שלכם? או האם למעשה פגעה בו?

אנחנו מקוות שהתפיסות הישנות יפנו בהדרגה מקום להבנה חדשה: שלעולם לא נוכל לטפל בצרכים של האוכלוסייה שלנו עד אשר יושג הסכם צודק עם שכנינו. שהביטחון –במובן הצר וגם במובן הרחב יותר – נפגע מכך שלא מגיעים להסדר פוליטי עם הפלסטינים.

זה שנים שנשים מתמקדות בשאלות של ביטחון אנושי – בתי-ספר, שירותי בריאות, תוכניות לטיפול בעוני, שאלות של אלימות וכו' - אך לא קראנו לכך "ביטחון." כעת, במקום ללהיאבק נגד המושג, אנחנו פועלות לניסוח מחודש שלו, בצורה שתקדם את חזון החברה שאנחנו רוצות לחיות בה.

הקמפיין הזה אינו רק עניין אסטרטגי. מדובר באמונה שכל צורות הביטחון האלו חיוניות - ושלעולם לא נגיע למקום משותף של שלום, שגשוג וקדמה – לא לישראלים ולא לפלסטינים – עד אשר ימומש הסדר צודק ובר-קיימא לסכסוך.

###

גילה סבירסקי היא פעילת שלום וזכויות אדם ותיקה, וכיום יו"ר "בצלם - מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים ". סבירסקי אחת המייסדות של "קואליצית נשים לשלום", ומשתתפת קבועה ב"נשים בשחור". המאמר תורגם מאנגלית. הוא מופץ על-ידי שירות החדשות קומון גראונד (CGNews), ואפשר למצוא אותו ב- www.commongroundnews.org

פורסם במקור בשירות החדשות של קומון גראונד (CGNews) ב- 21 במאי 2007.
הפרסום אושר על-ידי בעלי הזכויות.
 
 
 
 
"לחוקרים ולקובעי מדיניות כאחד, 'סרץ' פור קומון גראונד' מייצר חומרים יוצאים מ הכלל על המזרח-התיכון. למי שמחפש איזון וניתוח מעמיק, זה המקום לפנות אליו לצורך הבנה טובה יותר של המורכבויות במזרח-התיכון של ימינו."

- ד"ר רוברט א. פרידמן, הקתדרה ע"ש פגי מיירהוף פרלסטון למדע המדינה, האוניברסיטה העברית בלטימור, ומרצה אורח למדע המדינה באוניברסיטת ג'ון הופקינס
 
 
 

It takes 200+ hours a week to produce CGNews. We rely on readers like you to make it happen. If you find our stories informative or inspiring, help us share these underreported perspectives with audiences around the world.

Monthly:

Donate:

Or, support us with a one-time donation.

 
 
 
מאמרים נוספים במהדורה
מול כל המכשולים
להגיע ל"כן" ולהכיר בו
דמוגרפיה ירושלמית
אנשי השלום חזרו
 
 
 
 
 
 
 
200+
 
 
# of hours per week to create one edition
 
 
8
 
 
# of editors in 6 countries around the world
 
 
30,000
 
 
# of subscribers
 
 
30
 
 
Average # of reprints per article
 
 
4,800
 
 
# of media outlets that have reprinted our articles
 
 
37,307
 
 
# of republished articles since inception
 
 
6
 
 
# of languages CG articles are distributed in
 
 
2000+
 
 
# of writers since inception
 
 
'

 

מאמרים נוספים במהדורה

מול כל המכשולים מאת גי'האד אבו-זנייד
להגיע ל"כן" ולהכיר בו מאת רפי דג'אני ודניאל לוי
דמוגרפיה ירושלמית מאת גרשון בסקין
אנשי השלום חזרו מאת קלוד סלחאני