תוכנית השלום הערבית: ניצול הזדמנות מדינית

מאת יוסי אלפר
18 יוני 2007
הדפסה
שלח/י
רמת השרון – בשבועות הקרובים תבקר בישראל משלחת ירדנית-מצרית המייצגת את הליגה הערבית. המשלחת תבוא לדון ביוזמת השלום הערבית, שאושרה בפסגת הליגה ב- 2002 ואושרה שוב באחרונה. אלה יהיו המגעים הרשמיים הראשונים בין ישראל לליגה הערבית. עד כה, האירגון הזה לא היה ידידותי כלפי ישראל ומעולם לא תרם במיוחד לקידום השלום הערבי-ישראלי. אף על פי כן מוטל על ממשלת אולמרט לנצל את הפגישה באופן מרבי לקידום יחסי ישראל עם העולם הערבי.

מאז המלחמה בלבנון בקיץ האחרון גובר העניין שמגלים הישראלים, הערבים וגם הקהילה הבינלאומית ביוזמת השלום הערבית. ישראל ושכניה הערבים הסונים רואים ביוזמה כלי לקידום מאמץ אזורי מתואם לעצור את חתירתה של איראן להגמוניה. ניצול ההשפעה הערבית הקולקטיבית לפתרון הסכסוך הערבי-ישראלי גם עשוי לבלום את האסלאם הקיצוני, סוני כשיעי. לאחר שמפת הדרכים של הקווארטט והגישה החד-צדדית של ראש הממשלה אהוד אולמרט הגיעו למבוי סתום, יוזמת השלום הערבית היא המסגרת היחידה לשלום שנמצאת כעת על סדר היום האזורי.

במושגים ערביים היוזמה מציגה סדרת תביעות מתונה למדי ובצדן תמורה מרשימה. היוזמה מציעה "להכיר בסוף הסכסוך הערבי-ישראלי ולהבטיח ביטחון לכל מדינות האזור." בתמורה, צריכה ישראל להגיע להסכמי שלום עם סוריה ועם לבנון ולהסכים להקמתה של מדינה פלסטינית, כל זה על בסיס חזרה לגבולות 1967. ישראל צריכה "להסכים לפתרון צודק לפליטים הפלסטיניים לפי החלטה 194 של העצרת הכללית של האו"ם" משנת 1949, ולבירה פלסטינית במזרח-ירושלים.

ברור מה יאמרו שליחי הליגה הערבית לאולמרט כאשר יפגשו: עשה שלום עם שכניך על בסיס קווי 1967 ופתור את בעיית הפליטים, וכולנו נעשה איתך שלום. המסלול הזה נראה לערבים כה ברור, שעד כה לא עשו מאמץ להסביר את הצעתם או להרחיבה, והיה נדמה שהם מצפים ששאר העולם פשוט יכפה את הפתרון. רק תחושת הייאוש הגוברת, בעקבות האיומים האסלאמיים והשיעים על האינטרסים הערביים המתונים, שכנעו את הליגה הערבית להפוך את תוכניתה למעט ידידותית יותר ולהסכים לדון בה עם ישראל.

מה צריכים אולמרט ושרת החוץ ציפי לבני להשיב לשליחי הליגה הערבית? להלן כמה מחשבות ותובנות לגבי גישתה של ישראל לדיון הקריטי הזה עם הליגה הערבית.

ראשית, אין לישראל קושי להשיב על יוזמת השלום הערבית באותה המטבע "ולהכריז כי שלום צודק הוא אפשרות אסטרטגית גם בעבורה," כפי שהיא מתבקשת לעשות. אחר-כך צריכה ישראל להצביע על העובדה שהיוזמה מציגה את התמורה הערבית של שלום וביטחון כתהליך "מקביל" לתהליך השלום הישראלי-ערבי, ולא כעסקת חליפין שתבוא בסוף התהליך.

בוודאי אין מצפים מישראל לעשות שלום עם סוריה, עם לבנון ועם הפלסטינים בו זמנית, אלא בשלבים. לכן ישראל יכולה להעלות דרישה הוגנת, כי יבהירו לה אילו גילויים של שלום וביטחון אזורי תקבל בתמורה לכל מאמץ מוצלח בתהליך השלום עם שכנותיה. ישראל יכולה לציין שהציבור הישראלי יראה באור חיובי תמריצים כגון חידוש השיחות הרב-צדדיות על המים ועל נושאים כלכליים, כגמול על התקדמות בגיבוש הסכמי שלום ולקראת החתירה להסכמים נוספים.

במה שנוגע לשלום ולביטחון, אולמרט ולבני צריכים לשאול על איזה מין "ביטחון לכל מדינות האיזור" מדברת יוזמת השלום הערבית: האם מדובר בערובות מוגדרות לגבולות ישראל ולשלמות הריבונית של המדינה היהודית? על קבלת ישראל לליגה הערבית, מהלך שלהלכה (אך בהחלט לא למעשה) הוא הסכם הגנה הדדי? ומה, אם בכלל, תידרש ישראל לתרום לביטחון הערבי? בקצרה, זכותה של ישראל לברר על איזו תרומה ממשית לביטחונה חושבים הערבים, מעבר למרכיב הברור של השלום.

במה שנוגע לדרישה להסכם שלום עם סוריה, אולמרט ולבני יכולים לציין שעד לאחרונה הזהירו אותם לא רק וושינגטון, אלא גם קהיר, ריאד ועמאן, לבל יפתחו בשיחות שלום עם בשאר אל-אסד – שמא ינצל את השיחות כדי לחמוק מאחריותו לטרור בעיראק, בישראל ובלבנון ולרצח ראש הממשלה הקודם של לבנון, רפיק חרירי. מדוע, יכולה ישראל לשאול את הליגה הערבית, אתם דורשים מאיתנו בפומבי שנעשה שלום עם כל שכנותינו, ואילו בחדרי חדרים אתם קוראים לנו להחרים אחת מהן?

יש לדון גם במקרה המיוחד של הפלסטינים. לאחר שאילצו את פתח וחמאס להקים ממשלת אחדות, התרברבו הסעודים מאחורי הקלעים שהם בדרכם "לאלף" את החמאס ולגרום לו לקבל את פתרון שתי המדינות. בינתיים ממשיכה ישראל להתמודד עם אנרכיה פלסטינית וקיצונות של החמאס.

האם המצרים, הירדנים והסעודים מציעים כעת מטריה אזורית כזו או אחרת, שתסייע לפלסטינים החלשים והמפולגים לעלות על המסלול? האם, למשל, יציעו ערובות משלהם לפתרון בעיית הר-הבית, מקום הקדוש למוסלמים כולם ולא רק לפלסטינים? האם ישקלו לשגר כוחות שלום ערביים שיעצרו את האנרכיה בעזה?

ולבסוף, מה יקרה אם ישראל תגיע, כפי שסביר שיקרה, להסכמות המקובלות על שכנותיה אשר אינן תואמות את תנאי יוזמת השלום הערבית – פתרון לפליטים שאינו מבוסס על החלטה 194, הסכמי גבול שאינם תואמים את קווי 1967 או אפילו, נניח, הסכם ביניים ארוך-טווח עם החמאס שאינו מגיע לכדי שלום והכרה הדדית? האם גם אז יתגמלו הערבים את ישראל בשלום ובביטחון?

יוזמת השלום הערבית והנכונות החדשה של הליגה הערבית לדון בה עם ישראל פותחות הזדמנויות חדשות וחשובות בפני מדיניותה האזורית של ירושלים. למרות חולשתה – ואולי דווקא בגללה – ממשלת אולמרט צריכה לנצל אותן.

# # #

יוסי אלפר, לשעבר יועץ בכיר של ראש הממשלה אהוד ברק ומנהל "מרכז יפה ללימודים אסטרטגיים", הוא עורך-שותף של משפחת "ביטרלמונס" לפרסומים מקוונים. המאמר תורגם מאנגלית. הוא מופץ על-ידי שירות החדשות קומון גראונד (CGNews), ואפשר למצוא אותו ב- www.commongroundnews.org

פורסם במקור ב"פורוורד" ב- 6 ביוני 2007, www.forward.com
הפרסום אושר על-ידי בעלי הזכויות.
 
 
 
 
"זה הישג בלתי-רגיל, אם תשאלו אותי... לגרום לכך [שערוצי תקשורת] יפרסמו מאמר של 'קומון גראונד', שלא לדבר על קריאה לחידוש המאמצים לפרשנות טקסטים אסלאמיים באמצעות 'איתיחאד' חדש. כולם רוצים לדעת איך להשפיע. CGNews פשוט הצליחו."

- שמיל אידריס, הממונה על משרד ברית התרבויות של האו"ם
 
 
 

It takes 200+ hours a week to produce CGNews. We rely on readers like you to make it happen. If you find our stories informative or inspiring, help us share these underreported perspectives with audiences around the world.

Monthly:

Donate:

Or, support us with a one-time donation.

 
 
 
מאמרים נוספים במהדורה
סקר חדש: ערבים ויהודים אמריקניים תמימי דעים
הפחד העמוק ביותר
שר ישראלי ובכיר בפתח משוחחים על המשבר בעזה
פתרון שתי המדינות יכול להצליח
 
 
 
 
 
 
 
200+
 
 
# of hours per week to create one edition
 
 
8
 
 
# of editors in 6 countries around the world
 
 
30,000
 
 
# of subscribers
 
 
30
 
 
Average # of reprints per article
 
 
4,800
 
 
# of media outlets that have reprinted our articles
 
 
37,307
 
 
# of republished articles since inception
 
 
6
 
 
# of languages CG articles are distributed in
 
 
2000+
 
 
# of writers since inception
 
 
'

 

מאמרים נוספים במהדורה

סקר חדש: ערבים ויהודים אמריקניים תמימי דעים מאת דברה דה-לי וג'יימס זוגבי
הפחד העמוק ביותר מאת קרלו שטרנגר
שר ישראלי ובכיר בפתח משוחחים על המשבר בעזה מאת מריאן חוק
פתרון שתי המדינות יכול להצליח מאת רפי דג'אני ואורי ניר