פיוס עם אסד

מאת משה מעוז
הדפסה
שלח/י
קיימברידג', מסצ'וסטס – הדרך האידיאלית להשיג שלום בין ישראל לשכנותיה הערביות עוברת דרך תהליך שלום אזורי במתכונת מדריד, על בסיס יוזמת הליגה הערבית (2002). ההיגיון העומד מאחורי גישה כוללת מעין זו הוא שחלק מהמחלוקות בין ישראל לסוריה, ללבנון ולפלסטינים שלובות אלו באלו, ושלום אזורי יכול לשרת את כל הצדדים ולבסס דו-קיום בשלום. כך למשל, השאלה הקריטית של הפליטים הפלסטיניים צריכה להיפתר בשיתוף סוריה ולבנון, מאחר ש- 300 אלף פליטים חיים בכל אחת מארצות אלו. תוכניות אזוריות לפתרון הבעיה, כמו גם תוכניות לפיתוח משאבי המים, התיירות וכיוצא באלה, יכולות להניב פירות לשלום ולבסס באופן מוצק שותפות ערבית-ישראלית.

למרבה הצער, אין למנהיגים הישראלים את האומץ והחזון הנחוצים כדי להיכנס לתהליך שלום כולל, בייחוד לא תהליך בשיתוף סוריה – רעיון שרוב היהודים בישראל (כ- 65%) וגם ממשל בוש מתנגדים לו בתוקף. על פניו, יש סיכוי טוב למדי להחיות את תהליך השלום הישראלי-פלסטיני הודות לעידודו של בוש, תמיכתם של ישראלים רבים והתעקשותו של אבו-מאזן. אך במציאות סביר שתהליך כזה ייתקל במכשולים עצומים, בעיקר בשאלות ירושלים, הפליטים הפלסטיניים, ההתנחלויות ותפקיד החמאס ברצועת עזה. המנהיגים הישראלים והפלסטיניים אינם מסוגלים לפתור את הבעיות הקריטיות האלה, לפחות לא בעתיד הנראה לעין.

לעומת זאת, בהתחשב באינטרסים ההדדיים ובניסיון העבר, הסיכויים להצלחתו של תהליך שלום ישראלי-סורי שיכלול את לבנון טובים יותר. יתרה מזאת, הסכם שלום ישראלי-סורי כמעט והושג ב- 1999/2000 בתיווכו הפעיל של הנשיא לשעבר קלינטון. הסכם זה דיבר על החזרת הגולן לסוריה על-פי גבול 67', פירוז הרמה ופיקוח יעיל. הוא גם עסק ביחסים הדיפלומטיים והכלכליים בין סוריה לישראל. המכשול העיקרי שמנע את החתימה על הסכם השלום היה מחלוקת על רצועת אדמה קצרה וצרה שאורכה 12 קילומטר ורוחבה כמה מאות מטר לאורך הקצה הצפון-מזרחי של הכנרת. רצון טוב של שני הצדדים יאפשר לפתור את המחלוקת הזו - אם למשל יהפכו את רצועת האדמה הזו לפארק סורי-ישראלי בריבונות משותפת.

למרות הנסיבות האסטרטגיות והפוליטיות המשתנות, האינטרס המובנה של ישראל, של סוריה ושל לבנון עדיין דורש דו-קיום בשלום; ואולם, יש מכשולים משמעותיים שיכולים למנוע או לעכב תהליך שלום ביניהן. שלוש הממשלות מעדיפות להימנע ממלחמה נוספת, שסביר שתהיה הרסנית - בייחוד לסוריה וללבנון. אם סוריה תובס בשאר אסד והאליטה האלאווית-סונית שלו אף עלולים לאבד את כוחם. סוריה וישראל חוששות שתיהן, שבמקרה של מלחמה לבנון עלולה לאיים על הביטחון הלאומי שלהן ועל אינטרסים חיוניים אחרים; ישראל מודאגת מאוד מהאיום הפוטנציאלי של החיזבאללה ואילו סוריה מודאגת מהאפשרות של פלישה ישראלית לאזור דמשק דרך עמק בקעה בלבנון. נוסף על כך, סוריה מעוניינת לבסס מחדש את השליטה האסטרטגית שלה על לבנון ולראות בביירות ממשלה פרו-סורית שתדחה את חקירת רצח חרירי ותספק ערוצים לייצוא, לבנקאות ולכוח העבודה הסוריים.

במסגרת הסכם שלום אזורי יכולה ישראל להכיר באינטרס הסורי בלבנון, בתנאי שדמשק תפסיק לחמש את החיזבאללה ואולי אפילו תתרום לפירוקו מנשקו. תנאי חשוב נוסף הנלווה לתנאי הראשון הוא שסוריה תתנתק מאיראן, האויב המוצהר של ישראל. אם אסד יסכים לעמוד בתנאים אלה ויפנה באופן ישיר לציבור הישראלי במטרה להגיע להסכם שלום, יתכן שיגדל מספרם של היהודים בישראל שיסכימו להחזיר את הגולן תמורת שלום עם סוריה.

אפשר עם זאת לטעון, שאסד לא יתנתק מהשותפויות האסטרטגיות שלו ומהכוחות העולים באזור – איראן והחיזבאללה – אלא אם כן ישיג ערבויות אמריקניות וערביות שיבטיחו את האינטרסים והצרכים החיוניים שלו. הוא יצפה להכרה אמריקנית וערבית באינטרס הסורי בלבנון, בין השאר בשאלת חקירת רצח חרירי, וגם להגדלת הסיוע הפיננסי לסוריה - בייחוד מצד סעודיה ומדינות המפרץ האחרות. יתכן שדמשק תדרוש מוושינגטון התחייבות שלא תתקוף את סוריה, שתמחק את שמה מרשימות המדינות התומכות בטרור ותבטל את הסנקציות שהוטלו עליה באחרונה. במדינות הסוניות הגדולות תתכן נטייה לקבל את בקשותיו של אסד, בתנאי שיוותר על ברית השיעה עם איראן ועם החיזבאללה.

ואולם, הנשיא בוש ימשיך להתעקש שדמשק תיכנע תחילה לדרישות שלו, כלומר שתתנתק מאיראן, מהחיזבאללה ומהחמאס (הדרישה הקודמת לדמוקרטיזציה של המשטר הסורי נשמטה למעשה). אפשר להניח בוודאות כמעט מלאה שמנהיגי ישראל לא יפרו את הווטו שהטיל למעשה בוש על משא ומתן לשלום עם אסד, למרות שהאינטרס הישראלי דורש לחתור לשלום עם סוריה. אך בקרב האליטה הפוליטית והצבאית בישראל התפתחה באחרונה נטייה של ממש לבחון את גישושי השלום של אסד. האתגר שעומד כעת בפני ישראל ובעלות-ברית אחרות של ארה"ב הוא לגרום לבוש לנהל עם אסד משא ומתן בלי תנאים מוקדמים, כפי שמציע דו"ח בייקר-המילטון, או לפחות להסיר את התנגדותו לשיחות שלום ישראליות-סוריות-לבנוניות.

###

משה מעוז הוא פרופסור אמריטוס ללימודי האסלאם והמזרח-התיכון באוניברסיטה העברית ירושלים וחוקר אורח באוניברסיטת הרווארד. המאמר תורגם מאנגלית. הוא מופץ על-ידי שירות החדשות קומון גראונד (CGNews), ואפשר למצוא אותו ב- www.commongroundnews.org

פורסם במקור בשירות החדשות של "קומון גראונד", CGNews, ב- 30 באוגוסט 2007.

הפרסום אושר על-ידי בעלי הזכויות.
 
 
 
 
"הגיעו אלי שש פניות מאנשים שונים העובדים בשירות החדשות של 'קומון גראונד'. אני מקווה שסטודנטים ומומחים באוניברסיטה שלנו (אל-אזהאר), וגם אלה העוסקים בעניינים אינטלקטואליים כללים, יבחינו במאמץ המקופל בשאלות האלה, בעובדה שהם הוצגו רק לאחר עיון ואיסוף מידע נרחבים שיכולים היו למלא מדפים, ולאחר חשיבה סדורה מהסוג הקושר בין עובדות שונות ואינו עוסק באשליות, בזוטות ובקטנוניות ההופכות על פיו את מבנה הידע."

- השייח עלי ג'ומעה, המופתי הגדול של מצרים
 
 
 

It takes 200+ hours a week to produce CGNews. We rely on readers like you to make it happen. If you find our stories informative or inspiring, help us share these underreported perspectives with audiences around the world.

Monthly:

Donate:

Or, support us with a one-time donation.

 
 
 
מאמרים נוספים בסדרה
שלום אזורי שפלסטין במרכזו
סוריה תחילה
גל נוסף – הפעם של דיפלומטיה במזרח-התיכון
כן לשיחות בין ישראל לסוריה, אך קודם-כול דברו על לבנון
הדבר היחידי שגרוע משיחות עם סוריה הוא היעדר שיחות איתה
 
 
 
 
 
 
 
200+
 
 
# of hours per week to create one edition
 
 
8
 
 
# of editors in 6 countries around the world
 
 
30,000
 
 
# of subscribers
 
 
30
 
 
Average # of reprints per article
 
 
4,800
 
 
# of media outlets that have reprinted our articles
 
 
37,307
 
 
# of republished articles since inception
 
 
6
 
 
# of languages CG articles are distributed in
 
 
2000+
 
 
# of writers since inception
 
 
'

 

מאמרים נוספים בסדרה

שלום אזורי שפלסטין במרכזו מאת מארק גופין
סוריה תחילה מאת אלון ליאל
גל נוסף – הפעם של דיפלומטיה במזרח-התיכון מאת בריאן קטוליס ופיטר ג'ול
כן לשיחות בין ישראל לסוריה, אך קודם-כול דברו על לבנון מאת מייקל יאנג
הדבר היחידי שגרוע משיחות עם סוריה הוא היעדר שיחות איתה מאת טד קאטוף